<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פל"ח</h1>
<h2>דף ד:</h2>
בתפלת המנחה קודם התפלה תקנו לומר אשרי יושבי ביתך ובזה נשלמו שלש פעמים שאמרו חז"ל כל האומר אשרי ג' פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא. ויתפלל תפלת שמונה עשרה ברכות ואחר התפלה יאמר תחנונים בנפילת אפים ומסיים תפלתו בעלינו לשבח.
<h2>דף יא.</h2>
בתפלת ערבית אינני צריך להאריך אחר שכתבתי ובארתי בפרקים שעברו בענין מעלת התפלה ושתקנו תפלה של שחרית בצאת השמש ותפלת המנחה מעת נטות השמש לצד מערב ותפלת ערבית מעת שקיעת השמש בצאת הכוכבים ולכן אומרים בברכות שמע של ערבית אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה ומסדר את הכוכבים והנמשך לזה להודות על כל מפעליו כי בראם וסדרם בחכמה ובתבונה שאין יד שכל האדם משגת להתבונן כח מפעליו ולהגיע לידיעת חלק אחד מכמה אלפי אלפים מהטובות המגיעות ליושבי תבל בסידורם ובזריחתם ובשקיעתם. ולפי שאנו חייבין לקבל עלינו עול מלכות שמים הזכירו כמו כן כמו בשחרית אהבתו יתברך עמנו ואחר קבלת עול מלכות שמים ועול מצות אנו מזכירין יציאת מצרים בלילה.
<h2>דף לג.</h2>
במוצאי שבת תקנו לומר הבדלה בחונן הדעת כי יש להבדיל בין קודש לחול ובדעת אדם מבדיל בין הקודש ובין החול ובין הדברים הראוים ליעשות ובין הדברים שאינם ראויים ליעשות. ובעבור שהוא תחלת ימי המעשה נהגו לומר ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו ואחריו סדר קדושה כדי שנפטר מקדושת שבת בקדושה וכן יפתח ה' לך את אוצרו הטוב והפסוקים הנמשכים והנלוים אליו שנכנס בתחלת ימי המעשה בסימן טוב. וכן נהגו לומר בהבדלה אליהו הנביא כי בבואו יבדיל בין ישראל לעמים. ושמעתי לפי שאמרו חכמים ז"ל אין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים שהרי יש לו לבא יום אחד לפני המשיח מהרה יגלה שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' וגו' כי לא יבא ביום שבת וכיון שיצא שבת אנו מזכירין אותו ומבקשין ממנו יתב' שיביא לנו מהרה עם משיח בן דוד כמו שכתוב הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. בהשיב שבותם אל ארץ מושבותם. למשפחותם לרשת אחוזתם ונחלתם. כאשר צוה ה' אותם. וישבו על אדמתם. תבנית חותם. להקריב קרבנותם.
